כאשר אדם נפטר, עיזבונו עובר ליורשיו, זהו הדין בישראל. ירושה של אדם יכולה להיעשות או לפי דין (כלומר בהתאם לאמור בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965), או באמצעות צוואה שנערכה על ידי המנוח לפני מותו. ישנם מגבלות בחוק הירושה כיצד ניתן לרשת או להוריש, וכן מפורטות סמכויות שיפוט. במאמר זה נעסוק בדיני ירושות וצוואות, נסביר מהם עקרונות היסוד בדין הישראלי לגבי ירושות וצוואות, כיצד מממשים צוואה או ירושה לפי דין, איזו ערכאה שיפוטית רשאית לעסוק בשפיטה בתחום הצוואות והירושות, וכן כיצד ניתן לקבל (אם בכלל) צו ירושה ברבנות.
נעיר, כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עו"ד משפחה.
חוק הירושה – עקרונות יסוד:
חוק הירושה הוא הקודקס האזרחי הבסיסי והמלא לדיני הירושה. הוא קובע הוראות יסוד משמעותיות בדיני הירושה. כבר בסעיף 1 לחוק נקבעה ההוראה הבסיסית כי כאשר נפטר אדם, עיזבונו (כלומר – הנכסים שלו) עובר ליורשיו. כמו כן, כבר בסעיף 2 לחוק הירושה, נקבע כי יורשים יכולים להיות או יורשים לפי צוואה, או לפי דין (על ירושה לפי דין – נסביר בהמשך).
בנוסף, חוק הירושה קובע את כשרותם של היורשים (למשל – הוא אוסר על אדם שהורשע ברצח לרשת את הנרצח). יתרה מכך, הוא קובע את סמכויות בית המשפט לענייני משפחה ושל ערכאות דתיות בענייני ירושות וצוואות. כמו כן, הוא קובע את סמכותו של רשם הירושה, שהוא בעצם הגורם הממונה על אישור ירושות וצוואות מבחינה טכנית (במקרים מהותיים הדיון במימוש ירושה או צוואה, עובר אוטומטית לדיון בביהמ"ש משפחה). חוק הירושה גם קובע כיצד מורישים עיזבון, בין אם באמצעות צוואה (ובהתאם ישנן בחוק הירושה הוראות כיצד עורכים צוואה כדין), ובין אם באמצעות ברירת המחדל הנוגעת לירושה לפי דין.
בתמצית, חוק הירושה הוא החוק החשוב ביותר, שמכוחו פועלים בדיני הירושה והוא הבסיס לדיני הירושות והצוואות בישראל.
סמכויות שיפוט בדיני ירושה:
חשוב להדגיש כי סמכויות השיפוט בחוק הירושה, מוקנות לבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, נשאלנו לגבי סמכויות בתי הדין הדתיים, לרבות רבנות ובית הדין הרבני. נסביר: מותר לבקש לאשר צוואה או ירושה בבית הדין הרבני, ובלבד שכל הצדדים מסכימים לכך. כלומר, לערכאה דתית אין סמכות לעסוק בירושות וצוואות, אלא רק בהסכמה של כל הצדדים. בהיעדר הסכמה של אחד הצדדים, אין לבית דין רבני שום סמכות לעסוק בתביעות מכוח דיני הירושות והצוואות, לרבות בצו ירושה.
ירושה או צוואה:
ירושה לפי דין, מפורטת בסעיף 10 לחוק הירושה. לפי הדין, אם אדם לא הותיר צוואה, הרי שאז העיזבון שלו יחולק אוטומטית באופן שווה בין ילדיו לבין בן או בת זוגו בחייו. לעומת זאת, אם אדם הותיר צוואה, הרי שהוראות הצוואה תחייבנה.
חשוב להעיר כי צוואה יכולה להיערך או בכתב או בפני עדים, או בפני רשות ציבורית. במקרים חריגים שבהם מדובר באדם גוסס, ניתן לערוך צוואה בעל פה בפני שני עדים. גם אז, שני העדים חייבים לערוך תרשומת, לסור לרשם הירושה ולמסור את התרשומת. אגב, אותה צוואה בע"פ מבוטלת, אם מוסר הצוואה לא נפטר בתוך חודש.
כיצד מממשים ירושה או צוואה:
כדי לממש צו ירושה או צו קיום צוואה, יש לפנות לרשם הירושה. אם מדובר בצוואה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה. אם מדובר בירושה לפי דין, הרי שיש להגיש בקשה לצו ירושה. במקרים חריגים, רשם הירושה מחויב להעביר את האישור של הירושה או הצוואה, לבית המשפט לענייני משפחה (למשל, אם ניתנה צוואה בעל פה). אבל בהיעדר מקרים מיוחדים, רשם הירושה יורה על תקופת ביניים ויפרסם את דבר הבקשה, כדי לאפשר לצדדים שלישיים להתנגד.
במידה וצד שלישי התנגד לצו הירושה או צו קיום הצוואה, הרי שאז הדיון בהתנגדות יועבר לבית המשפט לענייני משפחה (או בית דין דתי – אם כל הצדדים מסכימים לכך ומבקשים זאת). במידה וההתנגדות נדחתה, יינתן צו ירושה או קיום צוואה.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בדיני הירושה והצוואה במדינת ישראל. הסברנו את עקרונות היסוד בחוק הירושה, שהוא הקודקס המלא לדיני הירושה בישראל, והוא כולל הוראות רבות ועקרוניות בנושא. כמו כן, הסברנו מהן סמכויות השיפוט, ובהתאם מהו הדין לגבי צו ירושה ברבנות או צו קיום צוואה. בנוסף הסברנו כיצד לממש ירושה או צוואה, וכיצד מורישים בישראל כדין. את המאמר נסיים בהמלצה חמה, להתייעץ עם עורך דין ירושות בעת הצורך.
